חמישה כללי זהב בעבודה עם ספוטינג

מספיק לראות בסיס מנסה להיות פלייר בשביל להבין כמה לא טריוויאלי זה להיות הפוכים ולהבין איפה אתם נמצאים וכמה מפחיד זה יכול להיות כשאתם נתונים בידיו (ורגליו) של אדם אחר, גם אם אתם סומכים עליהם.

לשימוש בספוטר יש בעיני שתי מטרות עיקריות: הראשונה והעיקרית היא כמובן לשמור על הביטחון של שני הצדדים ולמנוע נפילות קשות. השנייה היא מתן תחושת ביטחון לפלאייר כך שהם ירגישו שהם יכולים לנסות מבלי לחשוש (או לחשוש פחות), מה שמגביר את הסיכוי להצליח.

לאורך זמן קיומם של ספוטרים טובים מאפשרת לקהילה להתפתח ולהשתפר.

אז איך ממקסמים את הבטיחות והביטחון בזמן התעופה?

להלן חמישה כללי זהב בענייני ספוטינג:

1. אם יש ספק, אין ספק. למה להתלבט? ברוב המכריע של המקרים תיענו בשמחה. תמיד אפשר לנסות פעם אחת ואם אין צורך בשמירה אפשר להמשיך בלי. עם הזמן לומדים לדעת מתי צריך שמירה ומתי עדיף שלא, אבל עם תרגילים חדשים לא פעם יש התלבטות. אל תתלבטו. בסיסים, בלי פרצופים! לא אתם אלה שמונפים באוויר כשהרגליים שלכם תפוסות. לי אישית אין שום רצון לשחק עם מישהו שלא מעוניין לכבד את הרצון שלי לשמור על עצמי.

2. ליישר קו עם הספוטר. לאן התרגיל מתקדם, מה מנסים לעשות, ממה מנסים להימנע ולפיכך איפה הכי טוב להחזיק. באותה מידה, בתור ספוטרים, לא לאפשר את התחלת התרגיל בלי להיות בטוחים שאתם נותנים את השמירה הכי טובה שאפשר, שתשמור על הבטיחות של כולם וגם של עצמכם (כי הרבה פעמים דווקא הספוטר "חוטף"). ולא לפחד לשאול! אתם לא אמורים להכיר כל תרגיל ואת הסיכונים שלו. בנוסף, באותה מידה שמיישרים קו עם הספוטר, מתחילים רק כשכולם מרוכזים בתרגיל. לבקש ספוטר ולהתחיל כשהוא מסתכל לצד השני זה גרוע יותר מלא לקחת ספוטר.

3. אל תסכימו לשמור אם אתם מרגישים שאתם לא מסוגלים. יש אלף סיבות טובות למה לא לשמור – אתם עייפים, לא מרוכזים, נמוכים מדי או קלים לעומת האדם שאתם שומרים עליו, כואבת לכם היד או כל סיבה אחרת. אף אחד לא רוצה שתשמרו אם זה אומר שיכול להיות שלא תעמדו בזה ואחד מכם עלול להיפגע.

4. קחו את התפקיד שלכם ברצינות תהומית. כן, להיות ספוטר זה בדרך כלל פחות מסעיר מלהיות במרכז העניינים, אבל אם אתם כבר שם, תהיו במאה אחוז שם. מהרבה סיבות:

הסיבה הראשונה והברורה היא השלמות הגופנית של מישהו נמצאת בידיים שלכם ואתם לא רוצים להיות אחראים להרבה מאד דברים לא טובים שיכולים לקרות.

סיבה נוספת שהינה קצת פחות ברורה היא שברגע שאת שומרים, הבסיס והפלייר מורידים מעצמם חלק מההגנה הטבעית שלהם כי הם סומכים עליכם ומתרכזים בביצוע של התרגיל. יותר מזה, לפעמים הם לא רוצים לפגוע בספוטר כך שהוא אפילו מפריע להגנה הטבעית. וגם, לא נעים לומר, אבל ספוטר שעושה עבודה גרועה מהר יאבד מהר מאד את האמון של חבריו.

5. תנו לעוף! אל תשכחו לשם מה נתכנסנו. הכלל האחרון הינו אולי הכי פחות חשוב בגלל שהבטיחות נמצאת במקום הראשון. אבל אנחנו רוצים להיות כמה רמות מעל השמירה הבסיסית. הספוטר הכי טוב הוא זה שיודע מתי לא לגעת, איך לעזור, איך לאפשר חופש תנועה תוך בטיחות מקסימלית ואיפה להתמקם כדי לא להפריע.

לסיכום, עדיף לבקש ספוטר מלהתחרט, בעיקר שכשלחוצים הסיכוי להצליח יורד ובהתאמה הסיכוי ליפול לא טוב עולה. ואם אחד מהצדדים מבקש ספוטר, בלי פרצופים, בלי שכנועים, בלי "יהיה בסדר". פשוט לבקש שמירה ולהישאר בטוחים, כי בסוף אף תרגיל לא שווה פציעה.