מילה מהפלייארית: כמה טיפים שיעשו אותך בסיס מדהים

ברור שבשביל להיות בסיס באמת מדהים, אתה חייב להתאמן והרבה 😎

אני פה בשביל לתת לך את אותם טיפים שלוקח זמן להבין ויכולים לשפר את החיים שלך ושל הפלייארים שלך.

הפוסט הולך עם הנורמה הנפוצה באקרו מבחינה מגדרית (בסיס גבר ואישה פלאיירית), אבל כמובן שמה שחשוב הוא התפקיד ולא המין כך שהפוסט פונה לשני המינים:)

תכין את המזרן, אנחנו יוצאים לדרך:

1. מה שעושים באקרו נשאר באקרו : האינטימיות באקרו יכולה לבלבל. חשוב לזכור שהמגע באקרו פונקציונלי ונועד להשיג איזון. מה שקורה אחרי התרגול צריך להתנהל כאילו זו כל ידידה אחרת שלך. מסאז' בדרך כלל יתקבל בברכה, רק שכדאי לבדוק קודם שזה המצב.

1. תקבל את הפליירית ברכות: כמובן שלקבל את הפליירית שלך כמו שהיא (או כמעט) יהפוך את החוויה שלכם להרבה יותר נעימה, אבל אני מתכוונת דווקא לצד הפיזי.

ברכיים צריכות להיות רכות רוב הזמן - במעברים, בהעברות משקל, בקבלה מהקפצה - רכות תתן לך פלאיירית מאושרת. ברכיים נעולות וכפות רגליים קפוצות תשאיר לרגעים בהם צריך לאזן.

2. אל תמשוך ולעולם אל תלפות: ככל שהזמן עובר והניסיון גדל זה קורה פחות, למרות שלכל אחד מאיתנו נפלטת איזו משיכה פה ושם. התחושה שהידיים של הבסיס לא נותנות תמיכה וכל הזמן יש נפילה למטה עם פלג הגוף העליון היא תחושה די מתישה ואפילו מלחיצה. אם המשיכה לא נעימה, תאר לעצמך כמה הלפיתה פלוס משיכה תשמח את הפליירית שלך. חשוב כל הזמן לדחוף או לתת התנגדות סטטית, זה יאפשר תרגול ברמה אחרת לגמרי.

3. תשרה ביטחון אבל תהיה כן בנוגע ליכולות שלך: כמו שאתה יודע, לעבוד עם פלייר מצווח, רועד ונאבק זה סיפור לא פשוט. באותה מידה, גם אנחנו נעדיף אותך לא רועד ולחוץ. לכולנו יש את רגעי הלחץ, לוקח זמן לקבל ביטחון, אבל ברגע שאתה מתחיל לקבל ביטחון – תשרה אותו, ובנעימות. חשוב שהביטחון יהיה מותאם למצבך, בבקשה אל תנסה להוכיח שום דבר לאף אחד. אם אתה לא מרגיש בטוח מסיבה כזו או אחרת, תעדכן את הפליירית והיא כבר תבחר אם היא רוצה לנסות בכל זאת, לנסות עם שמירה או לוותר הפעם.

4. אלוהים – תגיד לאן אתה רוצה ללכת: הפתעות זה נחמד, אבל כשאני הפוכה ובאוויר אני מעדיפה לדעת מה קורה איתי, תודה. תעדכן אותי במה אתה רוצה לעשות – כך אוכל להתכונן, להתאים את עצמי ולהרגיש שאני שותפה פעילה. אם אנחנו פשוט מאלתרים ולא מתכננים לאן אנחנו הולכים, תתן לי גם להוביל, סבבה?

6. נא לא לתפוס לי את הרגליים כשאני נופלת: מכיר את הקטע שפליירית נופלת וכל מה שנשאר לך ביד זה רגל? אז זה לא כיף לנו. אם אני מתחילה ליפול – הדבר הראשון שאני רוצה זה להיות מסוגלת לדרוך על הרצפה ולהציל את עצמי. אם תתפוס לי את הרגליים, מה יגיע לרצפה? הידיים, כתפיים ואולי אפילו הפנים שלי. זה מתחיל ליפול? שחרר את הרגל! ואם תתחיל לקרב את הרגל שלי לרצפה ואז תשחרר זה יהיה ממש מקסים.

7. כפות רגליים – רכות ולא נגררות: כשאנחנו מתאמצים, כל הגוף מתגייס לעניין. אבל כשאנחנו משחררים, הכל הופך להיות כל כך יותר נעים. דוגמה מעולה היא שוב star, בה כפות רגליים וכתפיים רכות הופכים את העניין למשמח יותר. פשוט תבדוק אם הבהונות שלך בסטרס לא מוצדק ושחרר אותן אם צריך. עוד בקשה – אם אפשר (ולא תמיד אפשר). תנסה להרים את כף הרגל ולמקם אותה מחדש בעת הצורך, במקום לגרור אותה למקום הנכון ואולי להשאיר על העור שלי מזכרת שאקח איתי הבייתה.

8. תעזור לי לשמור על עצמי: לאורך התרגול אתה מחזיק אותי באוויר ושלמות הגוף שלי נתונה בידיים שלך. זה אומר שאני נותנת בך אמון, אמון שההתנהגות שלך צריכה להצדיק.

זה לא ראוי לנהוג בפלאיירית שלך כאילו היא כדור ג'אגלינג אנושי, ללחוץ עליה לעשות משהו שהיא מפחדת לעשות, לדחות את הבקשה שלה לספוטינג או כל דבר אחר שלא מכבד את הצורך שלה בבטחון.

9. תגיד "down" כשצריך: נכון שהמילה "צריך" היא טריקית, אבל אני מתכוונת לומר שבאופן כללי אני אשמח לשמוע down אלא אם הוא ממש מיותר. ברוב המקרים שתגיד down אני כבר ארגיש שזה קורה, אבל פה ושם אתה שם לב לזה שנייה לפני וזה נותן לי עוד רגע להתכונן לנפילה.

10. היגיינה: אין דרך אחרת לומר את זה. קהילה האקרויוגה היא חבורה של אנשים מיוזעים, לחים ומדיפים. כל זאת טוב ויפה כשמדובר במהלך האימון או בסופו, אך לחלוטין חסר תירוץ אם אתה כבר מגיע ככה. אולי אני נסחפת, אבל כשהקיץ היה בשיאו והלכתי יחפה כל הזמן, הרגשתי שמתוקף תפקידי כפליירית עלי לשפר את מצב כפות הרגליים שלי. פדיקור, רבותיי, הוא לא מילה גסה.