לפעמים אני חושבת על זה שככל שאנחנו עושים אקרו יחד, כך אנחנו נהיים דומים אחד לשני. אנחנו מתלהבים מדברים דומים, מפתחים תפיסות דומות לחיים ודי מבינים שכרגע מעט מאד דברים יכולים להתעלות על אקרו טוב, אם בכלל.
כשאני מסתכלת סביבי, אני רואה תופעות ייחודיות לנו, מאפיינים משותפים שהופכים אותנו לקריקטורות אקרו משונות וטובות לב. אני בטוחה שתוכלו להזדהות עם רוב הנקודות הבאות:
1. כמעט בכל פעם שאתם חולמים בהקיץ, אתם מגלים שטבעתם במחשבות אקרו בלי לשים לב.
2. אין לכם מושג מה עשיתם עם החיים שלכם לפני שעשיתם אקרו.
3. אתם מוצאים את עצמכם ממסז'ים אנשים סביבכם בלי אבחנה ובטבעיות מוחלטת.
4. כל מי שלא רוצה לעשות אקרו מרגיש לכם קצת תמהוני, שלא נתחיל לדבר על מה נסגר עם מי שלא רוצה לקחת חלק במעגל ליטופים.
5. עבודה הופכת להיות הדבר הזה שעושים כשלא עושים אקרו. אלא אם עובדים באקרו :)
6. את מוצאת את עצמך קונה בעיקר עוד טייצים ועוד גופיות כי אין הרבה סיבות ללבוש בגדים אחרים.
7. כמעט כל משטח – חומה, כביש, רצפת האוטובוס – יוביל אתכם למחשבות רטובות על עמידות ידיים ופוזיציות פוטוגניות.
8. אתם יודעים שפעם ממש נהניתם ממפגשים חברתיים, אבל עכשיו אתם קצת מתקשים להבין למה כולם סתם יושבים שם.
9. תחביבים של אנשים אחרים זה נחמד, אבל גם שחייה עם כרישים זה לא מגניב כמו אקרו.
10. אין הרבה דברים שמשתווים לתחושת ההקלה שאתם מרגישים כשאתם עושים מטוס אחרי כמה ימים שלא תרגלתם.
11. אתם מתגעגעים תמידית לחברי האקרו שלכם.
הזדהיתם? כנראה שאתם מכורים… 📷