מה אנחנו עושים באקרו שכדאי היה שנעשה גם בזוגיות שלנו

כשמתרגלים אקרו באופן קבוע, מתרגלים המון עקרונות בתקשורת שיכולים לשרת אותנו גם בחיים הזוגיים שלנו ולהפוך אותם ליותר הרמוניים. אלו הם 8 העקרונות אותם מצאתי למשמעותיים ביותר:

1. לדבר באנחנו: בזוגיות, כמו באקרו, מטרת העל היא משותפת – להצליח ביחד. להתפתח, להתקרב, לחזק את האמון, לשאוב כח מהקשר. אופן תקשורת שמחבל במאמצים האלה הוא הנוסח "אתה ואני". דמיינו מצב שבמקום לומר "את צועקת עלי ואני לא מוכן לדבר איתך ככה", הייתם אומרים "אנחנו לא מצליחים לדבר בצורה שמקדמת אותנו." ככה האחריות מוטלת על שני הצדדים באופן שווה ואין בניית אינטראקציה של מאשים ואשם. זה מגייס את שני הצדדים לחשוב איך אפשר לשפר את המצב, בניגוד ל"את\ה" שגורם לצד השני לרצות להתגונן.

2. לנקוט בלשון חיובית: זהו כיוון נוסף ל"שפה מקדמת". האם להגיד "אתה לא יציב" לבסיס שלך זו אמירה מקדמת? לא. באותה מידה להגיד "אתה לא מתחשב" זה לא מקדם. בואו נחשוב מה כן ולא מה לא. "תנסה להשאיר את פרק כף היד בזווית קבועה" זו שפה מקדמת, "בבקשה תוודא איתי שזה בסדר לפני שאתה מזמין אלינו אנשים" זו אמירה שאפשר להשתמש בה על מנת לשפר את המצב הקיים. השיח על מה אפשר לעשות מעתה ואילך שיגרום לנו להרגיש יותר טוב, לעומת מה את\ה עשית עד עכשיו שלא עובד לי. חלק נוסף בלשון חיובית הוא לפרגן, להחמיא, להתלהב. לא רק לדבר כשמשהו מפריע אלא לחזק את מה שכן טוב ונעים.

3. להגיד בצורה ברורה ועניינית למה אנחנו זקוקים: זוהי גרסה קצת שונה לאותו רעיון של לשון חיובית. "אם תקפיץ יותר לאט זה יעזור לי להרגיש בטוחה יותר" היא אמירה ברורה ועניינית. "זה לא היה לי נעים עכשיו" לא תמיד יבהיר לצד השני מה לא עבד או מה צריך לשנות. באותה מידה "קשה לי איתך היום" כלל לא מאפשר לצד השני לשפר ובדרך כלל גם לא גורם לו לרצות להבין. "קשה לי עם זה שאני מרגישה היום שאתה לא מרוכז במה שאני אומרת" מוביל לפתרון ברור של הבעיה.

4. הצבת גבולות בפשטות: לחלקנו זה קל יותר, לאחרים פחות. במערכות יחסים זה יותר נזיל – אנחנו לא תמיד יודעים לומר כאשר משהו לא מרגיש לא נח, לא תמיד יודעים למה זה כך או איך לתקשר את זה. באקרו זה די ברור. אני לא מרגישה בנח לעשות את התרגיל הזה כי אני לא מנוסה בו, כי אני חוששת ליפול, כי אף פעם לא עשינו אותו יחד. הרבה יותר קל לתקשר את חוסר הנוחות כי מחיר הטעות יכול להיות גבוה ולפיכך היכולת לומר 'לא' גדלה. לא כרגע, לא בלי שמירה וכדומה. מה יקרה אם נבטא את החששות שלנו באופן ברור גם בזוגיות? נוכל להתייחס אליהם ולנסות לפתור אותם במקום להתהלך סביבם ולתת להם לתפוח בשקט למימדים גדולים.

5. לבדוק שמה שאני עושה מרגיש טוב: "המיקום של כף הרגל שלי נח לך? תגיד לי אם אני צריכה לשנות משהו" – זוהי אמירה שמעודדת שיח פתוח ומחזקת את מטרת העל שדוברה בסעיף הראשון – להיות טובים ביחד, להרגיש טוב בזוגיות. עצם הבדיקה אומרת "חשוב לי שיהיה לך טוב ואני מוכנה לפעול בצורה אקטיבית כדי שזה יקרה".

6. לבלות זמן יחד ללא הסחות: האקרו הוא סוג של חלקת גן עדן אחרונה בה לניידים אין מקום. כמובן שכולנו משתמשים בהם בשביל להצטלם אבל לאורך התרגול השימוש בטלפון הוא שולי עד לא קיים. כמה מדהים היה לקחת כמה שעות בשבוע בזוג, בלי להסתכל בטלפון ורק להיות נוכחים באופן מלא ברגע. מדהים ולגמרי אפשרי.

7. לקחת זמן לשפר את הבייסיק: אחרי תקופה יחד, יש איזושהי ציפיה להתחדש, לגוון, להפתיע. הדינמיות הזאת מאד חשובה להתפתחות של קשר, אבל היא גם צריכה להשען על בסיס משותף ויציב. מדי פעם, לפני שאנחנו עושים איזה תרגיל מטורף או מנסים משהו חדש כזוג, שווה רגע לעצור ולשים לב כיצד הדברים "הפשוטים" ו"השגרתיים" מרגישים – איך מרגיש המגע, כמה בטחון יש לנו אחד בשני, האם השגרה שלנו טובה לנו, כמה בנח אני מרגישה לדבר על מה שלא מרגיש לי נכון ועוד.

8. לחגוג הצלחות: אנחנו לפעמים נוטים להדגיש את השלילי ולהתייחס אל החיובי כברור מאליו או כמתבקש. כשמשהו טוב קורה – תחגגו! תתחבקו, תתלהבו, תרקדו, תשתפו, תדגישו את מה שמחזק אתכם ועושה לכם טוב על הלב.

כל אלה הינם עקרונות שקל לנו לבצע כשאנחנו על הדשא, אבל פחות כשאנחנו בבית. אז בפעם הבאה שאתם רוצים להפנות אצבע מאשימה כלפי בן או בת הזוג תנסו לדבר ב"אנחנו". כשמשהו מפריע לכם, נסו להציע מה כן ירגיש לכם יותר טוב. הכלים והתרגול שלהם כבר נמצאים אצלנו, עכשיו רק צריך להחיל אותם גם במקום הכי קרוב שלנו, הזוגיות.

רוצים לראות איך גם אתם יכולים לשלב אקרויוגה ותקשורת חיובית בזוגיות שלכם? הכנסו לכאן.

לחצו כאן לדף שיעורים ואירועים.